→ חזרה לספרייה הדיגיטליתמאמר

מידע ביומטרי: התפתחות החוקים ובמערכות אימות

מידע ביומטרי: התפתחות החוקים ובמערכות אימות

כותב המאמר: עו"ד באסל מוראד יועץ משפטי של חברת רזניק פז נבו בע"מ.

  • מהו מידע ביומטרי ולמה הוא כל כך חשוב?

מידע ביומטרי הוא מכלול המדידות הקשורות למאפיינים הפיזיים הייחודיים של אדם, כגון טביעות אצבע, טביעות כף יד, זיהוי פנים, קול, רשתית העין, ועוד. מאפיינים אלו משמשים כאמצעי זיהוי חד-משמעיים, המאפשרים לזהות אדם באופן ייחודי. בשנים האחרונות, ובעיקר עם התפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית, נושא המידע הביומטרי הפך למרכזי יותר ויותר. שימוש בטכנולוגיות אלו בשילוב מידע ביומטרי מעורר סוגיות קריטיות הנוגעות לזכויות הפרטיות והאבטחה של המידע האישי.

בעידן שבו טכנולוגיות זיהוי פנים וקול הופכות לנפוצות יותר ויותר, נדרשת רגולציה שמטרתה לאזן בין האינטרס הציבורי והעסקי לבין הגנה על זכויות הפרט. ללא כלים רגולטוריים ברורים, עלול להיווצר שימוש לרעה במידע רגיש זה, מה שידרדר את האמון הציבורי בשימוש בטכנולוגיות חדשות.

  • התפתחות החוקים ברחבי העולם

בשנים האחרונות, במיוחד לאחר חקיקת ה-EU AI Act, הנושא של רגולציה על מערכות בינה מלאכותית ביומטריות הפך למרכזי בדיונים באיחוד האירופי ובעולם כולו. אחד הדברים המורכבים והחשובים בנושא הרגולציה על מערכות ביומטריות הוא ריבוי ההגדרות והשוני ביניהן, אשר יוצר הבדלים בין החוקים והרגולציות בתחומים ובמדינות השונות.

בעוד שה-GDPR, תקנות ההגנה על הפרטיות של האיחוד האירופי, מכילות הגדרה אחת בלבד למונח "מידע ביומטרי" תחת סעיף 4(14), הצעת החוק של ה-EU AI Act מתייחסת לשישה מונחים שונים בתחום הביומטרי: "מידע ביומטרי" (biometric data), "מערכת זיהוי רגשות" (emotion recognition system), "מערכת קטלוג ביומטרי" (biometric categorization system), "מערכת זיהוי ביומטרי מרחוק" (remote biometric identification system), "מערכת זיהוי ביומטרי מרחוק בזמן אמת" (real-time remote biometric identification system), ו-"מערכת זיהוי ביומטרי מרחוק לאחר ביצוע" (post-remote biometric identification system).

לכך הוסיף הפרלמנט האירופי בהצעותיו שלוש הגדרות נוספות: "מידע מבוסס ביומטרי" (biometric-based data), "זיהוי ביומטרי" (biometric identification), ו-"אימות ביומטרי" (biometric verification). ההגדרה של "קטלוג ביומטרי" הורחבה כדי לכלול גם מסקנות המופקות מהמידע הביומטרי. לעומת זאת, מועצת האיחוד האירופי הוסיפה הגדרה נפרדת ל-"בינה מלאכותית כללית" (general purpose AI), המכסה מערכות לזיהוי תמונות ודיבור, אשר יכולות להיחשב למידע ביומטרי בהקשר המתאים.

השוני והמשמעויות של ההגדרות השונות

השוני בהגדרות יוצר מורכבות משפטית ומשמעותית בתהליך הרגולציה. בעוד שה-GDPR מתייחס למידע ביומטרי בהיבט של הגנה על פרטיות, ה-AI Act מספק התייחסות רחבה ומפורטת הרבה יותר למגוון השימושים במערכות ביומטריות. למשל, בעוד שה-GDPR מתמקד בזיהוי חד-משמעי של אדם באמצעות מאפיינים ביומטריים, ה-AI Act מבדיל בין "זיהוי ביומטרי מרחוק בזמן אמת" לבין "קטלוג ביומטרי" ומעניק לכל אחת מהמערכות הללו הגדרה רגולטורית שונה ורמות סיכון שונות.

הבדלים אלו מעידים על כך שכל גוף מחוקק מעניק משקל שונה לאיומים ולסיכונים הנובעים מהשימוש במידע הביומטרי. לדוגמה, הפרלמנט האירופי נוקט בגישה מחמירה ביותר ומרחיב את רשימת המערכות הביומטריות האסורות ומסווג אותן כבעלות סיכון גבוה. בנוסף, הוא מבחין בין "מערכות אימות ביומטרי" (one-to-one matching), הנחשבות לסיכון נמוך יותר, לבין מערכות "זיהוי ביומטרי" (one-to-many matching) אשר נחשבות כמסוכנות יותר.

  • לאן מועדות פנינו ללא רגולציה מתאימה?

ללא רגולציה מסודרת ואפקטיבית, הסיכונים לשימוש לרעה במידע ביומטרי גוברים במיוחד לאור מהפכת הבינה המלאכותית. השימוש הנרחב בבינה מלאכותית מאפשר ניתוח מידע ביומטרי בהיקפים ובמהירות שלא היו אפשריים בעבר. טכנולוגיות AI מתקדמות מסוגלות לאסוף, לעבד ולנתח כמויות עצומות של נתונים ביומטריים, כולל זיהוי פנים בזמן אמת, ניתוח דפוסי קול, ואף הערכת מצבי רגשות דרך ניתוח תמונות.

היעדר רגולציה ברורה עלול להוביל למציאות שבה נעשה שימוש במידע ביומטרי לא רק למטרות אבטחה וזיהוי, אלא גם לצרכי מעקב המוני, פרופיילינג מסחרי או אף לצורכי פיקוח שלטוני. במקרה כזה, מערכות בינה מלאכותית יכולות לשמש ככלי למעקב אחרי אזרחים, הערכת הפוטנציאל התעסוקתי שלהם, ואף קבלת החלטות בעלות השפעה משמעותית על חייהם – ללא שקיפות או בקרה ציבורית.

החשש המרכזי הוא שככל שהבינה המלאכותית מתפתחת, כך גדלה גם היכולת שלה לשימושים פולשניים ופוגעניים יותר במידע הביומטרי (ר' קישור להלן כדוגמה: https://www.linkedin.com/posts/genai-works_ai-robotics-tech-activity-7248980654040788992-P4jx?utm_source=share&utm_medium=member_ios).

כמו שניתן לראות מהחקיקה המתגבשת בעולם, במיוחד במסגרת ה-EU AI Act, הרגולטורים מנסים להשיג איזון בין קידום החדשנות הטכנולוגית לבין הגנה על הפרטיות וזכויות האדם.

עם זאת, נדרש המשך פעולה מהירה ומושכלת כדי למנוע מציאות שבה הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר מהחקיקה, ובכך יוצרת פרצות המאפשרות שימושים מסוכנים במידע ביומטרי.

בברכה,

עו"ד באסל מוראד

יועץ משפטי של חברת רזניק פז נבו בע"מ

תגובות