→ חזרה לספרייה הדיגיטליתמאמר

תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות באמצעות תקנות

תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות באמצעות תקנות

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה ב-23 באפריל 2023 תקנות המטילות חובות חדשניות ומכבידות על מי שמקבלים מידע אישי מאירופה: התקנות כוללות אוסף של זכויות חדשות ובהן זכות אדם לדרוש מחיקת מידע, חובת דיוק מידע, הגבלות על החזקת מידע ועוד.

אולם התקנות אינן מסתפקות בזה. לפי תיקון שהוסף להן בעת הדיון בכנסת, הן יחולו במלואן גם על מידע שלא הגיע מאירופה ובלבד שהוא מוחזק במאגר ביחד עם מידע "ישראלי". הלכה למעשה מדובר בתיקון מהותי בחוק הגנת הפרטיות. הוא נכנס לתוקף עוד בטרם הציג משרד המשפטים את הצעתו לתיקונים מהותיים בחוק (הנודעים כתיקון 15 לו), ובזמן שוועדת החוקה בכנסת מקיימת דיונים אינטנסיביים בתיקונים המתמקדים בסמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות (תיקון 14 לחוק).

תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאיזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג - 2023 הותקנו כדי לתמוך בחידוש ההכרה של האיחוד האירופאי בישראל, כמדינה שרמת ההגנה בה על מידע אישי הולמת את רמת ההגנה הנוהגת באיחוד כך שאפשר יהיה להמשיך להעביר אליה מידע בלא הגבלה. אירופה היא שוק הסחר העיקרי של ישראל. ההכרה בנאותות חשובה אפוא מאוד למשק הישראלי. שלילת ההכרה תגרור אחריה פגיעה קשה במשק, בגורמי מחקר ושלטון ותפגע גם במעמדה המדיני של ישראל. ואמנם, ב- 15.1.2024 האיחוד האירופי אישר את ההכרה בישראל כמדינה תואמת ובהחלטתו הסתמך, בין השאר, על התקנות הללו.

עיקרי התקנות

תחולה. התקנות חלות על כל מאגר מידע ישראלי שיש בו מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופאי, למעט אם המידע הועבר במישרין על-ידי נושא המידע, אם הועבר מרשות האחראית על הבטחון או אכיפת החוק באזור הכלכלי האירופאי לרשות ביטחון בישראל או אם השימוש במידע הנדרש למטרת הגנה על בטחון המדינה או אכיפת חוק.

מועד הכניסה לתוקף. התקנות החלו להיכנס לתוקף באופן הדרגתי ב- 7.11.2023.

  • מידע שהתקבל אצל בעל מאגר המידע מהאזור הכלכלי האירופי לאחר 7.8.2023 – התקנות חלות עליו במישרין מרגע שהתקבל.
  • מידע שהתקבל אצל בעל מאגר המידע מהאזור לפני 7.8.2023 – התקנות חלות עליו מ-7.5.2024.
  • כלל המידע האישי השמור במאגר ביחד עם מידע אישי שהתקבל מהאזור (כלומר, גם מידע של תושבי ישראל וכן של תושבי מדינות אחרות) – יוכפף לתקנות מ- 1.1.2025.

החובות החדשות. רוב מכריע של החובות לפי התקנות החדשות אינו מוכר בחוק הגנת הפרטיות הקיים, או שהוא מרחיב לאין ערוך חובות שקיימות בו -

  • חובת מחיקת מידע – בעל מאגר נדרש למחוק מידע (או לבצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר, באמצעים סבירים, לזהות את נושא המידע), לבקשת נושא המידע, בין השאר ככל שהמידע אינו נחוץ עוד למטרות שלשמן נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף. בעל מאגר רשאי לסרב לבקשה מטעמים מוגבלים כדוגמת מימוש חופש הביטוי, מילוי חובה חוקית או ביצוע סמכות על פי דין, ניהול הליך משפטי ומניעת הונאה. עליו להודיע בכתב לנושא המידע על החלטתו במועד המוקדם האפשרי בנסיבות העניין.
  • הגבלת החזקת מידע שאינו נחוץ – בעל מאגר נדרש להפעיל מנגנונים שיבטיחו כי לא יוחזק במאגר מידע שאינו נחוץ עוד למטרה שלשמה נאסף או הוחזק מלכתחילה, או למטרה אחרת שלשמה מותר להחזיקו לפי כל דין. אם מצא מידע כזה במאגר, עליו למחקו במועד המוקדם האפשרי, אלא אם נקט פעולות המבטיחות שלא יתאפשר באמצעים סבירים לזהות את נושא המידע, או אם השימוש במידע הוא למספר מוגבל ומוגדר של צרכים הנקובים בתקנות.
  • חובת דיוק מידע –בעל מאגר נדרש להפעיל מנגנונים שיבטיחו כי המידע שהתקבל במאגר הוא נכון, שלם, ברור ומעודכן. ככל שמצא כי המידע אינו כזה, עליו לנקוט באמצעים סבירים בנסיבות העניין לצורך תיקון או מחיקת המידע.
  • חובת יידוע –בעל מאגר שקיבל מידע אודות נושא מידע מהאזור הכלכלי-אירופאי נדרש להודיע לו, במישרין או בעקיפין באמצעות הגורם שממנו הועבר המידע, ככל האפשר בסמוך לאחר קבלת המידע ולכל המאוחר תוך חודש, על זהות בעל מאגר המידע ומנהל המאגר, מענם ודרכי ההתקשרות עמם; מטרת העברת המידע; סוג המידע שהועבר; וקיומן של זכויות המחיקה, העיון ותיקון המידע של נושא המידע. החובה חלה גם כאשר בעל המאגר מעוניין להעביר את המידע לצדדים שלישיים, או אז על בעל המאגר לפרט את זהות או סוג הצדדים השלישיים אליהם יועבר המידע מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר ממועד העברתו, בכפוף לחריגים (כמו הכבדה בלתי סבירה על בעל המאגר המידע).
  • הרחבת חובת רישום מאגר המידע –מידע על מוצאו של אדם ועל חברות בארגון עובדים ייחשב מעתה גם ל"מידע רגיש", כך שאחזקתו במאגר המידע תדרוש את רישום המאגר בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק הגנת הפרטיות.

תחילה – התקנות יחולו תוך שלושה חודשים מיום פרסומן לגבי מידע שהתקבל החל ממועד זה. בעלי מאגרי מידע נדרשים לאתר את מקור המידע שברשותם ואם הגיע מאירופה לפני מועד תחילת התקנות, עליהם להחיל עליו את הסדרי התקנות החל מ-1.1.2025.

משמעויות מיידיות לחברות, ארגונים ומוסדות בישראל

  • יש להתייחס לתקנות כתיקון דה פקטו בחוק הגנת הפרטיות, המקנה זכויות חדשות שלא הוכרו בו.
  • ארגונים ישראלים המחזיקים במידע שהועבר מאירופה נדרשים כעת לציית להסדרים דמויי GDPR, גם אם לא נדרשו לכך מכוח ה-GDPR עצמו.
  • חברות ישראליות יידרשו להשקיע משאבים רבים בזיהוי מקורות המידע שברשותן כדי לעמוד בתקנות וליישם את הוראותיהן רק על מאגרים המחזיקים מידע שמקורו באיזור הכלכלי-אירופאי. הן ידרשו להשקיע משאבים שאינם מחויבים כרגע לפי הדין.

חיים רביה, עו"ד

HRavia@PearlCohen.com

אור כהן, עו"ד

OCohen@PearlCohen.com

קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים

פרל כהן צדק לצר ברץ

תגובות