→ חזרה לספרייה הדיגיטליתמאמר

משמעות מקצועית בעולם המשפט

משמעות מקצועית בעולם המשפט

מחברת המאמר: אורנה בלום, יועצת משפטית בחברת פוליפיד (סטארטאפ בתחום הרפואי) ומאמנת אישית בשיטת Job Crafting למציאת ייעוד במקום העבודה.


איך יועצים משפטיים יכולים למצוא ייעוד וסיפוק במקום עבודה אפילו במקום מאתגר.

אני אדם שמחפש. כל החיים חיפשתי. עניין המקצוע והחיפוש אחר הייעוד המקצועי שלי הביאו אותי להרגשה שתמיד אני בדרך, שהחיים יתחילו ברגע שאגיע ל"ייעוד". תמיד זה ליד, תמיד זה כמעט ויש הרגשה של החמצה ודחיפות להמשיך ולחפש. בדרך שיניתי מקומות עבודה, עברתי ממשרדים לעבודה בתור יועצת משפטית מלטיגציה לאזרחי אבל ההרגשה של הייעוד הגדול לא הגיעה..

חיפוש זה דבר טוב, אבל גם מאוד מעייף ומתסכל ובעיקר כשהוא נמשך תקופה ארוכה. והייעוד? הוא המשיך לברוח ממני.

בסופו של התהליך לא מצאתי את "הייעוד" הגדול, אבל הבנתי שההגדרה שהיתה לי היא הבעייתית ומשם התחלתי מסע פנימה.

אז אם נדבר קצת על ייעוד- בהגדרה שאני אימצתי לעצמי (בעיקר מסרטי טד וכזה) זה משהו שהוא מעבר לעבודה רגילה, זה משהו שבו אתה מושקע כל כולך, שאתה מממש את היכולות שלך אתה נהנה בו, אתה מקבל הכרה ובכלל הכל שם מתחבר ואתה מרגיש סיפוק יום יומי.

בדרך פספסתי שבכל עבודה ובטח ובטח בעבודה משפטית, יש גם צדדים אפורים ואדמינסטרטיבים, תמיד יש משהו שאתה פחות טוב בו ועדיין צריך לעשות, וגם ההצלחה או ההכרה בעבודה שלך, תלויה במישהו אחר שלא תמיד רואה את היכולות שלך או אותך.

מה שכן מצאתי במסע שלי זה הפוך מכל מה שחשבתי. מצאתי שאם אתה מביא יותר "אותך" למקום העבודה ולא רק צד אחד שהוא בתוך הריבוע של הגדרת התפקיד, אתה מתקרב להרגשה החמקמקה הזאת של "הייעוד".

מה שעוד מצאתי שזה מאוד אישי ואין הגדרה שמתאימה לכולם, אבל לכולם יש אפשרות להביא יותר מעצמם למקום העבודה, חלקים שהם אותנטים והם משמחים ומרחיבים את הלב. עוד מצאתי, שלכל עבודה יש משמעות יותר רחבה ואפשר למצוא אותה ולהתחבר אליה. כשעושים את שני הדברים האילו משתנים ואז גם המציאות מתחילה להשתנות.. אבל קודם כל ישנה הכרה פנימית שאני עושה מה שנכון לי.

קראתי סקר שלמעלה מ60% מעורכי הדין לא מרוצים ממקום העבודה שלהם. תמיד יש סיבות טובות לכך, זה המקצוע, או הבוס התשלום או הקידום. 60% זה נתון מדהים, המספרים האילו חוזרים על עצמם בסקר אחר סקר. כולם מחפשים את הדבר הבא..

אבל גם קראתי על מחקרים שמראים הבדל עצום בין ההרגשה של אנשים שנמצאים באותו התפקיד ממש. המחקרים האילו נעשו על עובדי סנטריה בבי"ח בארה"ב. רוב הסניטרים היו במצב שהעבודה היתה מבחינתם אמצעי לקבל כסף ורק רצו לגמור את היום אבל היו כמה בודדים שהיו ממש מרוצים מהעבודה שלהם ובאו בשימחה לנקות את בית החולים. סניטר אחד לווה מבקרים בין מסדרונות בי"ח כדי להתמצא בהם וראה בכך עזרה לאנשים ברגעים הכי קשים שלהם, בבלבול וחוסר אוריינטציה. סניטר אחר היה מחליף את התמונות בחדרים של מי שהיו מחוסרי הכרה, כי קרא שזה יכול לעזור להם להתעורר. הוא בכלל ראה את עצמו כחלק מהצוות הרפואי וכמי שעוזר לחולים להתעורר מהקומה. הם הצליחו להתחבר לשליחות האישית שלה בתוך תפקדי גנרי.

אז אם סניטרים יכולים לעשות את זה ולהרגיש סיפוק ושליחות, אולי כל אחד מאיתנו, יכול למצוא את הייעוד שלו במקום העבודה הנוכחי, כאן ועכשיו..

כותבת המאמר: אורנה בלום, יועצת משפטית בחברת פוליפיד

חברת סטארטאפ רפואי ומאמנת אישית בשיטת Job Crafting למציאת ייעוד במקום העבודה.

תגובות