״זה שם וזה פשוט שימושי, להפליא!״

מחבר המאמר: סא״ל עו״ד יזהר יצחקי | ראש תחום החדשנות וניהול הידע | הפרקליטות הצבאית | 5 במארס 2025
על אימוץ בינה מלאכותית במקצועות המשפט
ובקהילייה המשפטית בישראל
(או: די ליראת טכנולוגיה, הלאה הלודיזם!)
מערכת המשפט הישראלית סוערת תמיד, ובתקופה זו באה עלינו עוד מערבולת - סביב השימוש בבינה מלאכותית בקרב משפטנים.
עורכי דין ועיתונאים מזדעזעים מעורכי דין רשלנים. הם שוצפים בכעסם על מי שניסחו כתבי טענות בהם הפנו עורכי הדין לפסקי דין שלא קיימים. בימים האחרונים, ראשית חודש אדר להרבות בו שמחה, שולחים לי חברים קרובים ורחוקים - אולי כי הפכתי במעגליהם החבריים לעין #AIEvangelist – עוד כתבה, עוד פוסט, עוד דעה, על הכשל האתי החריף, על הצורך בפתיחת הליכים משמעתיים, על איום בשלילת רישיונות ועל משרדי עורכי דין אחראיים ורציניים להפליא, שהחליטו לשים סוף לקונדס: ״אצלנו עורכי הדין לא ישתמשו ב-AI!״.
רוב רובם של תורמי השמן למדורה נשענים על שניים או שלושה פסקי דין שנתפרסמו ברבים, ובראשם שתי החלטות חשובות של בית המשפט העליון ובהן ביקורת חריפה על עורכי דין שכשלו בהבאת ״ציטוטי הזייה״ של פסיקה שלא הייתה ולא נבראה (בג״ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים, בג״ץ 23602-01-25 העמותה לקידום זכויות הכלבים נ' שר החקלאות).
שני פסקי הדין מרתקים, כאשר האחד היה בגדר ״כרטיס צהוב״, והשני בגדר ״כרטיס כתום״, לעורכי הדין שכשלו.
לכך מצטרפות גם אזהרות של ספקי שירותים משפטיים, חלקן זהירות ומבטיחות התקדמות בעת הקרובה, וחלקן מזכירות את פרק אזהרות ה-״הוי״ לישעיהו הנביא.

אזהרת אתר ״נבו״ הוותיק מפני שימוש בבינה מלאכותית, המוביל להזיית פסקי דין פיקטיביים שהומצאו על ידי בינה מלאכותית (תצלום מתוך האתר; שמרתי את תמונת ההודעה, שכבר אינה מקוונת, כתיעוד היסטורי הכרחי)
המדפסת והלודיט
כל זה מזכיר לי פרק היסטורי שאני משתדל לזכור, ואני מודה שאני לא זוכר מפי מי שמעתי על אותה התרחשות לראשונה (אולי, וסביר מאוד – מפיו של מורי ד״ר תומר סיימון, איש חברת מיקרוסופט ישראל):
התנגדות אגודות הסופרים והמאיירים סביב פריז של המאה ה-15, למכונות הדפוס של גוטנברג.
אולי זו אותה החרדה, אותה רתיעה מטכנולוגיה שמאיימת על הסדר הקיים. מכל מקום, התנגדו הסופרים והתנגדו המעתיקים, ובסוף בעיקר הסבו נזק ועיכוב.

בית דפוס פלמי, "אימפרסיו ליברורום" (הדפסת ספרים); נוצר באנטוורפן, בין השנים 1580 - 1605 לספירה
(המוזיאון הבריטי, לונדון).
בראייה היסטורית, כמובן שכל מאמץ להתנגד הותיר רושם דל מאוד (והנה נזכרתי בעוד דוגמה, התנגדות הלודיטים של בריטניה; אך הגון יהיה להזכיר שההתנגדות הייתה גם בקרב אנגלים וגם בקרב צרפתים, ואליהם נוסיף גם את האימפריה הטורקית שהתנגדה לדפוס מטעמים דתיים).
המתנגדים לטכנולוגיות יעילות ומהפכניות להפליא מוצאים עצמם בדרך כלל כמי שתרומתם גורמת במקרה הרע לנזק כלכלי מיותר, ובמקרה הטוב, מסתכמת בתוספת הערת שוליים אנקדוטלית למהלך ההיסטורי, מתאבן לשיחה; יש לשער שבדיוק כזה יהיה גורלו של מאמץ עיכוב והצבת חסמים במקרה הנוכחי של בינה מלאכותית בעולם המשפט, מאמץ שלדעתי אינו אלא גיהוק קטן במסע ליעד ברור מאוד, להטמעת מלוא יכולות הפקת התוכן והאינפרנציה של בינה מלאכותית בעולם המשפט. אני רוצה להאמין, שאם לא נייצר כשלי שוק מיותרים, יהיה זה מסע מקצועי שיתאפיין בקצב האימוץ הגבוה והאפקטיבי ביותר שיכול לאפיין איזה מקצוע מרשימת ״המקצועות החופשיים״ (#LiberalProfessions) בעידן המודרני.
ועדיין, חיים אנו כעת, וחווים אנו את מעגלי השיח של מקצועות המשפט כעת, ואני רוצה להיות בין הקולות שמבקשים להנמיך את הלהבות ולוודא שאנחנו ״נכנסים לעקומה החדה״ במהירות, בזווית ובמיקום יחסי נכונים; שלא נמצא עצמנו בשולי המסלול ובעוד החמצה, מני כמה שאני יכול למנות, של הזדמנות טכנולוגית לשפר את העשייה המשפטית.
ההרתעה והענישה חשובות; הלמידה וההכשרה חשובות יותר
אי-אז לפני 20 שנים, שמעתי בכיתות הפקולטה למשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, מפי פרופ׳ אהרון אנקר או שמא היה זה מפי השופט ד״ר שאול אבינור, אבחנה, ביקורת, ספק מבודחת ספק כעוסה - על "מבחן המשקפיים" ההיתולי להפרכת טענות לרשלנות מקצועית ולטענות ״כשל בייצוג״ ביחס לפועלם של עורכי דין. המבחן פשוט, פיזי ומכריע להכעיס - אם נניח משקפיים מתחת לאפו של עורך הדין ונמצא שיש עליהם אדים (כלומר, אם החבר המלומד נושם) – הרי הוא כשיר לעסוק במקצוע!

אילוסטרציה למבחן המשקפיים (Ideogram)
על אודות המבחן הנ״ל
למדתי כאשר סקרנו את הביקורת ארוכת שנים על הצבתו ואכיפתו של סטנדרט מינימלי להחריד בכל הנוגע לכשירותם של עורכי דין לתפקידם החשוב כקציני בית המשפט.
הם הרי טועים, כל הזמן. למעשה, כמעט תמיד יש עורך דין אחד שמציג טענות שגויות, או סתם כך פחות טובות, פחות רלוונטיות ופחות מתאימות מאלה של בר-פלוגתו המשפטי;
לפעמים חלקם עושים זאת בצורה רשלנית.
זה קורה. צריך לטפל בתופעות הללו, למזער אותן, אך קשה לומר שדווקא נטילתם, הרחקתם או פסילתם של כלים זמינים תפתור את הבעיה.
נשאלת השאלה, כמובן, מדוע דווקא כניסת בינה מלאכותית למשחק מעוררת את אבירות ואבירי המערכת לדרוש סטנדרטים גבוהים?
החסרו לנו עד היום כתבי טענות שערורייתיים? עורכי דין שממחזרים כתבי טענות מגוחכים, ובהם בבירור קטעים על קטעים של גזרי Copy-Paste? גם כטרום-מתמחה צעיר וגם כעורך דין ותיק, זכורים לי כמה מעורכי הדין הטובים ביותר, בשירות המדינה ובמגזר הפרטי כרקמה מקצועית אחת, שמשחזרים ומשכפלים פסקאות קבועות (למשל, לגבי טענות מקדמיות בבג״ץ) ובהן עשרות אזכורים שספק אם עורך הדין השני או השלישי במספר וספק גדול אם בכתב הטענות החמישי או השישי במספר טרח מאן דהוא לבדוק אם כל החלטה והחלטה, רציו ואוביטר, מתכנסת למסקנות הנדרשות - ואם שמא, אין מקום לאבחון, לעדכון, או להסתייגות. אפשר לזכור גם התנהלויות מוזרות, חריגות ומטרידות יותר מאלה.
היכן הייתה דרישה דומה להחרפת האיסורים האתיים והאכיפה האתית כלפי העתקות שגרתיות מכתבי טענות קודמים? כלפי העתקות מכתבי טענות של קולגות? כלפי טיעונים מופרכים המועלים מדי יום בבתי המשפט? אפילו כלפי שימוש לרעה בהליכים, בבירור לפי עצתו של עורך דין שפרנסתו באה לפני טובת לקוחו או שמא טובת לקוחו באה לפני האתיקה הבסיסית בשירותים? כלפי פרשנויות מעוותות של פסקי דין?
ומה חשבנו לעצמנו, כשהסמכנו כל כך הרבה עורכי-דין בלי לעדכן את מסלולי המקצוע ובלי לתכנן את תהליך לימודם ואת התפתחותם מקצועית לאורך שנים? הידעתם לדוגמה, שרואי חשבון, וכמדומה גם מורים, נדרשים להשתלמות שנתית כעניין שבחובה?
הלאה, מה עשינו כדי לטפל בחשש הכבד לכך שכמה וכמה מעורכי הדין בשורותינו נמצאים במקום שגוי על הסקאלה שבין עסקנות ומאכעריות (אפקטיביות, לא נכחש) לבין שכלתנות ונאמנות?
הבינה המלאכותית מזמינה את הביקורת כי היא טכנולוגיה, משום שהיא תופעה משבשת, משום שהיא מתפתחת בקצב קשה להכלה, אולי גם משום שהיא מבוססת על מדע קשה לפענוח ולהבנה על-אתר - ובעיקר משום שהיא ״מגיעה מחוץ למקצוע״ ומספיק משמעותית בשביל לאיים על הגמוניות או מרחבי שליטה מסוימים, שיש מי שיעדיפו שיישארו כמות שהם.
לכן, חושדני, נגזר על מבשריה של הבינה המלאכותית בעולם המשפט והמקדימים לאמצה שהם יהיו קורבן כמעט מתבקש למאמצים להצרת רגליהם ואולי להפניית משאבים למלחמה בתופעות שליליות; ואם יש כאלה, גם אם הן קלות לפיתרון ולאבחון כגון ״הזיות התוכן״ של מנועי בינה מלאכותית יוצרת – הן ישמשו לבטח קרדום לחפור בו. ישנם אמנם תופעות שליליות, אך להערכתי אינן אלא תוצרי לוואי, התרחשות שוליים בוסרית, במהפכה שהיא בסך הכל מאוד חיובית לעשיית הדין ולהנגשת הצדק. הכל, בעוד שבעיות מהותיות יותר במערכת המשפט ובמקצועיותם של עורכי הדין נותרות ללא מענה.
אגב, אני לא קורא להעניש, להדיח, או להרחיק. לטעמי נכון להרחיב ולהגמיש את גבולות המקצוע, לכל דורש בעל מסוגלות וכשירות. יחד עם זאת, אני חושב שצריך להשקיע באוריינות, בהשתלמויות, במעגלים לימודיים, בפיתוח תרבות מקצועית שתבוסס על גישת למידת-חיים מתמשכת (LifeLongLearning, #LLL) בלתי מתפשרת, עם מקסימום הזדמנויות לצמיחה מקצועית של עורכי הדין, מי שמבקשים ונדרשים לשמש שמן הסיכה בחברה, בכלכלה, במשק ובציבוריות הישראלית.

אילוסטרציה קלילה – טרנספורמציה דיגיטלית במשרד עורך הדין; בעודנו מביטים בתמונה, אפשר לדמיין ולהשוות את המוצג בה לדרך בה עורכי הדין והשופטים אוגרי הספרים ומגלגלי הקוביות, המוצגים בספרו של פרנסואה רבלה (1534), "גרגנטואה ופנטגרואל", בפרקים XXXIX-XLIII לספר השלישי (Ideogram)
עתה, כדי שהאיחור לא יוסיף ויגבר יש להוסיף לשורת התכנים גם אוריינות דיגיטלית ובתוכה רכישת ידע והתמצאות בתחומי הנתונים, המידע והידע. לעורכי הדין אין הרבה זולת ידיעותיהם המשפטית, זולת כישוריהם ומיומנויותיהם האישיות; לי כשלעצמי ברור שאחד המבדלים הגדולים בין עורכי הדין בני-ימינו לבין אוראטורים וליטיגטורים אגדיים מימי המשנה והתלמוד או מימי יוון ורומא העתיקה, כמו גם סוליסיטרים ובאריסטרים מהסוג עליהם גדלנו בפקולטות למשפטים בישראל - היה תהליך אימוץ הדפוס התעשייתי, לאחריו, אימוץ מנגנוני ניהול הידע הספרניים והמידעניים, והכל בואכה מהפכת המחשב האישי, האינטרנט הגלובלית ועתה הבינה המלאכותית. יש חוט אחד שמחבר בין כל אלו, ובקצהו תלוי בלון ועליו הכתובת: ״טרנספורמציה דיגיטלית״.
את הכללים האתיים כבר יצרנו: החובה לוודא בטיחות ומהימנות, החובה לקבל הסכמה ראויה ומודעת של הלקוח, החובה להקפיד על הגנת הפרטיות ועל חיסיון המידע המשפטי והחובה לפעול ולייצג בנאמנות, במסירות, ללא מורה, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
המסמכים של לשכת עורכי הדין די ברורים, ומי שיקרא אותם וישעה להכוונה המקצועית, סביר להניח שימצא עצמו בצד הנכון של רף המקצועיות הנדרש. המסמך אמנם מנוסח כסדרת חששות, מהפרת חובות עורך הדין בעת הסתמכות על מידע שאינו מהימן ושקוף; מהפרת חובת הסודיות בגין דליפת מידע סודי או אישי ושימוש במידע של הלקוח; מהשימוש במערכות פתוחות לציבור הרחב (לעומת מערכות ״סגורות״, on premise); וכמובן מפגיעה רחבה יותר באוטונומיה, באינטרסים ובפרטיות של הלקוח – אך מהלאו ניתן ללמוד את ההן.

כותרת גילוי הדעת המקדים של לשכת עורכי הדין הישראלית בעניין השימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין
(החלטה את/60/24 של לשכת עוה״ד הישראלית מחודש אפריל 2024; gov.il/he/pages/ai_info_law)
במקום לדחות את הטכנולוגיה החדשנית, יש להשקיע בהכשרה ובפיתוח הנחיות לשימוש נכון. נכון לראות בטכנולוגיה כלי שיכול להנגיש את המשפט לרבים יותר, ולדעתי זו משימה שלובה לאקדמיה, למוסדות ההכשרה, הבקרה והפיקוח על המקצוע, ולנו עורכי הדין באשר אנו. במיוחד הוותיקים בחבורה, אלו שזוכרים כי גם כאשר עברנו ממפתחות הפסיקה והאינדקסים הקשיחים למנועי החיפוש הדיגיטליים של ״פדאור״, ״תקדין״, ״נבו״ ודומיהם, היה חשש כבד מפני דעיכת המקצועיות ופגיעה ביכולת ההעמקה המשפטית.
בעולם שסביבנו הולכים בדיוק לכיוון הזה. ראו לדוגמה את LawtechUK מבית היוצר של הממלכה המאוחדת. זו היא תוכנית ממשלתית-פרטית שנתמכת על ידי משרד המשפטים הבריטי, Innovate UK, וגורמים נוספים. היא מספקת מימון, תשתיות וחינוך לקידום טכנולוגיות משפטיות.

linkedin.com/company/lawtechuk/
עוד ראו, את הדרך בה עורכי דין מהשורה הראשונה מתבטאים בנושא הבינה המלאכותית בכנסים רב-לאומיים או תוצאות סקרים ומחקרים בינ״ל שמעידים על כך שמי שלא יאמץ בינה מלאכותית בזמן, עלול להישאר מאחור ואף לאבד את הטובות והטובים שבמועמדים למשרות עריכת הדין בעתיד המיידי. בקישורים הבאים מובאות כמה דוגמאות עדכניות:
- פירמות משפטיות שאינן מאמצות בינה מלאכותית בקצב מספק מאבדות את היתרון התחרותי בגיוס עובדים - com/pulse/articles/2299845/law-firms-slow-on-ai-may-drive-lawyers-away-study-says;
- סקירה מקיפה של תוכן אירוע ה-LegalTechTalk משנת 2024, ובו תובנות של יותר מ-300 גורמים מובילים בתעשיית המשפט: legaltech-talk.com/wp-content/uploads/2024/10/LegalTechTalk-2024-wrap-up-report.pdf;
- סקר Bain & Company המתאר ארבעה טרנדים מפציעים בתחום הבינה המלאכותית בתחום הבינה המלאכותית, עם מבט ודגשים לתחום המשפטי: com/insights/ai-survey-four-themes-emerging .
הנתיב ללמידה
הנתיב ללמידה ולבניית האוריינות הנדרשת קיים. ישנם גם כמה ספקים ומומחים מעולים במשק המקומי והעולמי שמלמדים את התחום בהצלחה רבה ועם מבט מעשי, מפוקח ומפוכח.
חיפוש מהיר אחר ״קורס בינה מלאכותית לעורכי דין״ בכל מנוע חיפוש שהוא יעלה בחכת המחפש סילבוסים מפורטים ומוצלחים לקורסים במגוון שפות, גם בשפה העברית ומטעם מומחים ישראליים.
בתוך ימים ספורים ולאחר תרגול לא רב, מרבית עורכי הדין יכולים יהיו לרכוש כשירות מספקת כדי להימנע מטעויות מביכות דוגמת אלו בהן נתקל בית המשפט העליון בפסיקה הנ״ל בראשית חיבור זה. אני יודע זאת, משום שזכיתי ללמד משפטנים רבים, גם מצעירי המשפטנים וגם מבכירי עורכי הדין והשופטים. ברגע שמבינים את הכלים ואת תרומתם האפשרית, הדרך סלולה להצלחה – לקיצור ולחיסכון בזמן, כמו גם ליעילות, מועילות וחדשנות משפטית יוצאת מהכלל.
בקטן ובגדול, עורכי דין שמעוניינים לרכוש אוריינות בסיסית נדרשים לעבור כיום בין מספר תחנות: הבנת יכולות הבינה המלאכותית הפופולארית בעת הזו – בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), תוך כדי התנסות ישירה בהם לכתיבה, ניסוח תנאים משפטיים, עיבוד מידע (לאו דווקא חיפושו!), ניתוח משפטי ועריכת פרזנטציות במלל ובמצגות. הלימוד צריך לשלב גם רכיב עיוני, לרבות היכרות עם מגבלות אתיות, מוסדיות, תאגידיות, מקצועיות וטכניות הכרחיות, וגם רכיב מעשי שכולל מספר צעדים, מעבודה על טיוטות מבודדות ועד עיבוד כמויות גדולות של מידע במערכות מתקדמות שמספקות שירותי יצירת תוכן בהתבסס על שליפת מובאות מכמות גדולה של טקסט, בשיטות כגון RAG (Retrieval Augmented Generation).

תרשים מאיר עיניים בדבר דרגות אוריינות הבינה המלאכותית, מתוך מאמרם של Schüller, Katharina & Rampelt, Florian & Koch, Henning & Schleiss, Johannes, Better ready than just aware: Data and AI Literacy as an enabler for informed decision making in the data age (2023)
ממושב הלורד הבריטי למשרד עורך הדין
אנו מתקרבים לסיום הרשימה, אך לפני כן - עוד טעימה מתבשילי הבריטים: כדאי שנקשיב לדבריו של הלורד קולין בירס, שופט בית המשפט לערעורים באנגליה, שהעיד בחודש ספטמבר 2023 על השימוש שעשה בעצמו ב-ChatGPT בעת כתיבת החלטה:
"חשבתי לעצמי שאנסה זאת [את ChatGPT].
ביקשתי ממנו לתת לי סיכום של תחום משפטי עליו כתבתי פסק דין...
הוא נתן לי פסקה. ידעתי מה התשובה כי עמדתי לכתוב פסקה שאמרה זאת,
אבל הוא עשה זאת עבורי והכנסתי את זה לפסק הדין שלי.
זה שם וזה פשוט שימושי להפליא."
הנה הדברים בשפת המקור, ממנו לקחנו בשאילה את שמו של חיבור קצר זה:
I thought I would try it [ChatGPT].״
I asked ChatGPT 'can you give me a summary of this area of law?',
and it gave me a paragraph. I know what the answer is because I was about to write a paragraph that said that, but it did it for me and I put it in my judgment.
It’s there and it’s jolly useful”.
ashfords.co.uk/insights/articles/lord-justice-of-appeal-uses-chatgpt-and-put-it-in-his-judgment
[ChatGPT]
הלורד הדגיש עוד דבר: אין בכוונתו להסיר ולהתיר מעצמו ולו כהוא מקצת ומעט מאחריותו לדברים שעליהם הוא חותם. הוא נושא ותמיד יישא באחריות לכתיבתו, גם אם הוא עושה שימוש בכלים שקיצרו את מסעו היצירתי.
[ChatGPT]
“I’m taking full personal responsibility for what I put in my judgment,
I am not trying to give the responsibility to somebody else.
All it did was a task which I was about to do and which
I knew the answer and could recognise an answer as being acceptable.”
[ChatGPT]
ההדגשות לא במקור, אך הן הרי העניין. כך עושים זאת: אפשר להשתמש בכלים. הם שם, זמינים, נוחים ובשלים מאוד, למגוון משימות רחב ביותר. יש להבין כיצד המנועים פועלים ויש להכיר את מגבלותיהם וכמובן שיש לזכור ״שהמזהם משלם״, וקדימה אפשר להתקדם.
יש מי שהביעו ביקורת על נוהגו של הלורד. הוא השיב לכך בפועל, בעוד נאום, שנשא בחודש דצמבר 2024, אותו חתם בכך שעל כולנו להסכים, שלפי כל תחזית ואם נשכיל לטפל בעניין זה נכונה, תצמח מה-AI תועלת רבה לחברה ולכלכלה.
judiciary.uk/the-impact-and-value-of-ai-for-ip-and-the-courts-a-speech-by-lord-justice-birss
מערכת השיפוט בבתי המשפט והטריבונלים בבריטניה זיהתה את חשיבות הסוגיה, ובסוף שנת 2023 פרסמה מסמך הדרכתי לנושאי המשרות השיפוטיות: Artificial Intelligence (AI) Guidance for Judicial Office Holders.
במסמך המשגה, כללי פעולה לשימוש אחראי ואחריותי בבינה מלאכותית, ופרק קצר ובו דוגמאות ודגשים לשימושים ולסיכונים הנוגעים ליישומי בינה מלאכותית. אורך המסמך (נטו) – כ-5 עמודים שכמותם ראוי היה לשכפל ולהתאים במהירות גם לעוסקים בעריכת דין ולאנשי מערכת המשפט בכלל, גם בישראל.

https://www.judiciary.uk/wp-content/uploads/2023/12/AI-Judicial-Guidance.pdf
קריאה לפעולה – ״התאמת החימוש למטרה״
הדפוס לא נעלם, למרות התנגדות גילדות מעתיקי כתבי היד; גם חדשנות הבינה המלאכותית בעולם המשפט לא תיעצר, חרף החששות.
אם כבר, טאטוא הכלים תחת השטיח יוליד עוד נזקים: #מחשובצללים, #ShadowIT בידיהם של מי שלא רק שאינם מומחים וכשירים לעסוק בבינה מלאכותית בהקשר מסוים ובפועל, אלא אפילו אינם מודעים לכך שאין הם מומחים כאלה. הם יטעו ויקבלו מהבינה המלאכותית תשובות שגויות. לא משום שהתשובות לא יכולות להיות טובות, אלא משום שהשאלות לא מדויקות ולא נכונות.
בהשאלה מתחומי העיסוק הצבאיים של מחבר דברים אלו, אם יש עיקרון מרכזי אחד שראוי שינחה אותנו בהטמעת בינה מלאכותית בעבודה המשפטית, הרי הוא התאמת החימוש למטרה. לא כל משימה משפטית מתאימה באותה מידה לביצוע באמצעות כלי בינה מלאכותית. חשוב לזהות ולמקד את השימוש בתחומים בהם הכלים החדשים מציעים יתרון מכריע על פני טכניקות עבודה מסורתיות.
התחומים בהם הבינה המלאכותית כבר היום מנצחת את עורכי הדין העובדים במתכונת המסורתית הם ברורים: סקירה מקיפה של חומר משפטי רב שאסף המשתמש, בזמן קצר; זיהוי דפוסים וסתירות בין מסמכים רבים; ניסוח ראשוני של טקסטים משפטיים סטנדרטיים; הכנת מצגות ועלונים; תרגום מהיר ומדויק למגוון שפות וכן ניתוח נתונים כמותיים או למצער הדרכה כיצד לבצע ניתוח כאמור, לזיהוי מגמות והתפתחויות (למשל, בפסיקה).
עורך דין שיאמץ כלים כאלה יכול להפוך משימות שבעבר נדרשו להן עשרות שעות עבודה למשימות של דקות או שעות בודדות. את הזמן שנחסוך נשקיע באסטרטגיות משפטיות מורכבות, בחשיבה יצירתית ובאינטראקציה האנושית עם הלקוח.
התאמת אמצעי הבינה המלאכותית לתכליות מוגדרות כאמור אינה רק ביחס לסוגי התוכן ולסוגיהם או מהותם של העיסוקים המשפטיים, אלא גם בשים לב לסביבה בה אנו פועלים.
אימוץ טכנולוגיות AI בתחום המשפטי עשוי ללבוש פנים שונות בהתאם לסביבת העבודה. עבור עורך דין עצמאי או משרד קטן, כלי הבינה המלאכותית העיקריים יהיו אלו שנגישים ציבורית, במתכונת B2C. הם יכולים לספק מענה נגיש ומיידי לצרכים של עורך הדין. נגישותם בתנופת ״הדמוקרטיזציה״ של AI היא צעד חשוב בשיפור השירות המשפטי לציבור בכללו. לא נדרשת השקעה בתשתית גדולות. לאחר הדרכה ובניית אוריינות כאמור, כל עורך דין יכול יהיה לשפר את ניסוחיו, את העריכה הלשונית וגם את תפקודי המשרד האחרים: ניהול זמן, תכנון תהליכי עבודה וכיוצא באלה.
כאשר אנו עוברים לקומת הארגונים - בין אם מדובר בפירמות משפטיות גדולות, במחלקות משפטיות של תאגידים או ביחידות ייעוץ משפטי ממשלתיות – שם כבר טמון פוטנציאל לניצול מעמיק ומתוחכם הרבה יותר של טכנולוגיות בינה מלאכותית, רבות מהן זמינות רק בערוצי B2B, ולעיתים רק לגופי תוכנה בעלי מומחיות ייעודית ב-LegalTech או לארגוני Enterprise.
ארגונים יכולים ליהנות מיתרונות ייחודיים שיש לגודל, מתשתיות DevOps קיימות, וממומחי דיגיטל, תקשוב ואנשי Data Science שכבר מועסקים בארגון. כך נעשה למשל בארגון בו אני משרת, הפרקליטות הצבאית. לגוף זה ישנם כיום ארבעה פתרונות בינה מלאכותית שונים, באזורים שונים ובתפקודים שונים של יחידות מערכת המשפט הצבאית; חלקם בגדר מוצרי מדף, חלקם האחר תשתיות וכלים בפיתוח מותאם ועתיר טכנולוגיה, שלא ניתן היה להשיג בנקל אילולא הייתה הפרקליטות הצבאית חלק מארגון צבאי מתקדם.
הללו יכולים לפתח פתרונות AI מותאמים ולהטמיע אותם בזרימת העבודה הקיימת, לאמן מודלים על המידע הארגוני הייחודי ולבנות מערכות אוטומציה מתקדמות למשימות משפטיות חוזרות. כאן גם מקום שבו אפשר לשלב כלי AI עם מערכות ארגוניות קיימות (כגון מאגרי מסמכים, מערכות CRM או מערכות ניהול תיקים), וליצור פתרונות הוליסטיים שמעצימים את העבודה המשפטית ברבדים רבים.
זו קריאתי: עדיף לנו להוביל את השינוי ולא להיגרר אחריו. הצלחנו לעשות זאת בעבר ונצליח לעשות זאת גם כעת.
האמור בחיבור זה נכון לשעתו ומשקף דעה אישית ראשונה, בגדר קריאה לדיון ולשיח.
בשוליים, שיתוף בקישורים לשני מאמרים, הטריגר שהוליד את הדחף והרצון לכתיבת חיבור זה:
אתר גלובס - globes.co.il/news/article.aspx?did=1001503582

אתר YNET – ynet.co.il/economy/article/byxdlkmojg
מחבר המאמר: סא״ל עו״ד יזהר יצחקי | ראש תחום החדשנות וניהול הידע | הפרקליטות הצבאית | 5 במארס 2025

