מחבר: עו"ד ונוטריון יותם בריטשנר, General counsel, Elementor
בתקופה האחרונה מתרחש בארגונים רבים שינוי עמוק שאינו שקט עוד: כולנו מכירים וחווים את מהפכת ה-AI שצועדת קדימה במהירות, וכעת למגרש הטכנולוגי נכנס הביטוי הפרקטי המתקדם ביותר שלה: שיטת הוייבקודינג (vibe coding) – שיטת פיתוח המבוססת על מגוון מודלי בינה מלאכותית, המאפשרת לכל אדם, גם מי שלא עוסק ביומיום בטכנולוגיה או קוד, לתאר בשפה טבעית מה הוא רוצה שהמערכת או המוצר יעשו (פרומפטים), ומודלי הבינה המלאכותית יתרגמו את ההנחיות האלה לקוד ולמוצרים דיגיטליים פעילים כמו אפליקציות, דשבורדים, תהליכי ניהול לקוחות ועוד.
השינוי המהותי שמביא השימוש בוייבקודינג לא נמצא רק ביכולת המשופרת ליצור תוצרים ולעשות בהם שימוש לצרכים שונים, אלא בזהות של מי שמקבל החלטות, יוצר את התוצרים ובונה תהליכים ארגוניים. במילים פשוטות: בעזרת שימוש בוייבקודינג, יכול כל עובד מן המניין לנסח כמה שורות טקסט פשוטות ותוך מספר דקות לקבל מוצר שמגדיר מחדש את כל זרימת המידע בארגון.
מעבר ליכולת הטכנית המרשימה, שינוי זה מייצר גם השלכות משפטיות שאסור להתעלם מהן. כשכל עובד יכול לבנות כלים ולהעביר מידע ללא בקרה (תופעה המכונה בעולם הטכנולוגי Shadow IT), נוצר חלל שקשה מאוד לשלוט בו- הן במידע הנאסף, הן באופן שבו הוא מעובד והן ביעד שאליו הוא זורם. בחלל הזה נוצרים פערים בין הדרישות הרגולטוריות, המשפטיות ומדיניות הארגון לבין מה שנעשה בפועל על ידי העובד, פערים שעלולים לחשוף את הארגון לסיכונים משפטיים מהותיים, ובכלל זה הפרת חקיקת הגנת הפרטיות, פגיעה בזכויות קניין רוחני ואי-עמידה בדרישות רגולטוריות ענפיות. לכך יש להוסיף את שאלת הבעלות על הקוד והתוצרים הדיגיטליים שנוצרים באמצעות כלי AI – סוגיה שטרם הוסדרה בדין הישראלי באופן מפורש.
חשוב להבהיר: זה אינו תרחיש עתידי. כיום, בארגונים רבים כבר נעשה שימוש בוייבקודינג. דוגמה מובהקת לניסיון להתמודד עם אתגר זה ניתנת לראות בחברת אלמנטור, שם אנו פועלים כבר עכשיו בצורה יזומה ומובנית: החברה מקימה בימים אלו מחלקה ייעודית שכל תכליתה היא להטמיע כלי AI, לבנות מערכות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית, ולהנגיש אותם לכלל מחלקות הארגון, כל מחלקה לפי צרכיה. מדובר בגישה מנהיגותית ואחראית שמבקשת להחזיר את השליטה פנימה – במקום לאפשר לכל עובד לפעול באופן עצמאי ובלתי מבוקר, נוצרת מסגרת ארגונית מרוכזת שמבטיחה שהשימוש ב-AI ייעשה בצורה בטוחה, מאובטחת ועקבית.
מכאן נגזרת מסקנה ברורה: בעידן הנוכחי של התפתחות טכנולוגית מואצת, תפקיד היועץ המשפטי הופך לקריטי בצורה חסרת תקדים. היועץ המשפטי נדרש כבר כעת לקבוע גבולות גזרה משפטיים לשימוש ב-AI בכלל ובוייבקודינג בפרט, גבולות שבתוכם המערכות והעובדים יוכלו לנוע בחופשיות, ובכך לאפשר חדשנות וגמישות בארגון בלי לוותר על עמידה בדרישות המשפטיות. בפועל, גבולות אלה צריכים לבוא לידי ביטוי במדיניות שימוש מסודרת (Acceptable Use Policy), בהדרכות תקופתיות לעובדים ובמנגנוני בקרה טכנולוגיים שמגבילים זליגת מידע.
לשם כך, בין היתר, היועץ המשפטי נדרש להגדיר אילו הוראות רגולטוריות רלוונטיות – כגון חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א-1981), תקנות הגנת הפרטיות, ה-GDPR וחוק ה-EU AI Act – מחייבות התייחסות בעת השימוש ב-AI, ואילו מגבלות יש להטיל על השימוש, זאת על מנת לעמוד באותן הוראות, להפחית סיכונים משפטיים ואף למנוע זליגת מידע רגיש מחוץ לארגון.
במקביל, חשוב להדגיש כי האתגר העולה מההתמודדות עם השימוש הגובר בוייבקודינג אינו מוגבל לארגונים בלבד. גם הרגולטורים, בישראל ובעולם, מתמודדים עם פער בין כלים ישנים למציאות חדשה: הדין והפיקוח מבוססים לא פעם על מסמכים סטטיים ועל דיווחים תקופתיים, בעוד שהחלטות משמעותיות מתקבלות היום על-ידי מערכות דינמיות שמתעדכנות כל הזמן. הפער הזה לא ייסגר מעצמו, אך עד שהרגולטור ישכיל לסגור אותו, היועץ המשפטי בארגון הוא זה שצריך לגשר עליו. יש לזכור כי בהיעדר הסדרה מספקת, האחריות עלולה ליפול לא רק על הארגון אלא גם על נושאי המשרה באופן אישי.
בסופו של דבר, בעיניי, השאלה איננה רק אם וייבקודינג כבר נמצא בשימוש בארגון שלכם – אלא עד כמה ישנה מודעות לשימוש בו, לניהול שלו ולגבולות הגזרה המשפטיים שבהם הוא פועל. כיועצים משפטיים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר מחוץ לתהליכים שמעצבים בפועל את ההתנהלות הארגונית. האחריות שלנו היא לתפוס עכשיו את עמדת ההובלה במגרש שבו נכתבים התהליכים עצמם – לא כדי להגיב לסיכונים, אלא כדי להגדיר את הגבולות מראש כבר כעת.
המסר שלי אליכם, כיועץ משפטי שמתמודד עם ההשלכות המשפטיות של הטמעת כלי AI בארגון באופן יומיומי, הוא תמיד לשאוף להיות חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה המדהים הזה, לשאול את השאלות הנכונות בזמן הנכון, ולהבטיח שהמהירות והגמישות הטכנולוגית אינן באות על חשבון העמידה בדרישות המשפטיות וההוראות הרגולטוריות. מי שיבחר להמתין, עלול לגלות שהכללים כבר נקבעו – פשוט בלעדיו.
